קורבנות רדיפה פוליטית זכאים במקלט מדיני

  

בהתאם לסעיף 16 א' בחוק היסוד (GG) של הרפובליקה הפדראלית של גרמניה זכאים קורבנות רדיפה פוליטית למקלט מדיני. אי לכך הזכות למקלט המדיני זוכה למעמד חוקתי בגרמניה.

הזכות למקלט מדיני מוענקת בגרמניה לא רק על בסיס ההתחייבות לפי החוק הבינלאומי ובהתאם לאמנת ג'נבה לענייני פליטים משנת 1951 – כמו במדינות רבות אחרות – אלא זוכה למעמד חוקתי כחוק יסוד. מדובר בחוק היסוד היחידי העומד אך ורק לאזרחים זרים.

רדיפה מוגדרת כרדיפה פוליטית כאשר זכויותיו החוקיות של אדם מסוים נפגעות במתכוון בעקבות דעותיו הפוליטיות, אמונותיו הדתיות הבסיסיות או סממנים בלתי ניתנים לשינוי, המאפיינים את שונותו וכאשר חומרת פגיעות אלה מדירות אותו מהמערך החברתי הכולל של היחידה המדינית. הזכות למקלט מדיני מיועדת להגנה על כבוד האדם במובן הרחב.

לא כל צעד ממלכתי שלילי כנגד אדם – גם אם הוא נושא את אחד הסממנים האישיים שצוינו לעיל – מהווה רדיפה המזכה בזכות למקלט מדיני. ליתר דיוק חייב להיות מדובר מצד אחד בפגיעה מכוונת בזכויות היסוד החוקיות, ומצד שני עוצמת הפגיעה חייבת להיות מכוונת למידור האדם מהקהילה. לבסוף חייב להיות מדובר בצעד משמעותי עד כדי פגיעה בכבוד האדם, שעולה בחומרתו על המצב הכללי, שאזרחי אותה מדינה הורגלו לקבל בדרך כלל.

באופן עקרוני מתייחסים רק לרדיפה ממלכתית, כלומר רדיפה שמקורה בשלטונות המדינה. כיוצאי דופן נחשבים מצבים, בהם הרדיפה הלא-ממלכתית מיוחסת למדינה או בהם הרודף הלא-ממלכתי החליף את מקומה של המדינה בעצמו (רדיפה ממלכתית כביכול). לכן מצבי מצוקה כלליים כגון עוני, מלחמת אזרחים, אסונות טבע או העדר חזון לעתיד לא יכולים להוות סיבה להענקת מקלט מדיני באופן עקרוני. במקרים אלה ניתן בנסיבות מסוימות לשקול את האפשרות, שאותו אדם יזכה להגנה ממקור אחר.

בעת כניסה למדינה דרך מדינה שלישית בטוחה לא ניתן להכיר באדם כזכאי למקלט מדיני. הוראה זו חלה גם אם לא ניתן להחזירו לאותה מדינה, לדוגמא אם לא ידוע באיזו מדינה מדובר, כי מגיש הבקשה למקלט מדיני אינו מוסר את המידע הנחוץ.

מקור: המשרד להגירה ופליטים הגרמני www.bamf.de

עוד בנושא זה  

תניית פטור

המידע באתר זה נלקט עבורכם בקפידה רבה. אנא גלו הבנה, שלמרות זאת איננו אחראים לאמיתות המידע ועדכנותו.

 

חוק ההגירה

Artikel 16a des Deutschen Grundgesetzes