חוק ההגירה

חוק ההגירה שנכנס לתוקפו ב- 1 בינואר 2005 כולל הוראות לגבי כניסת אזרחים זרים ושהייתם בשטחי הרפובליקה הפדראלית של גרמניה למטרות שונות, כמו כן לגבי סיום השהייה ותהליך בקשת מקלט מדיני.

הרפורמה בחוק ההגירה נכנסה לתוקפה ב- 28 באוגוסט 2007. מוקדי הרפורמה עוסקים ביישום אחד עשר הקווים המנחים של האיחוד האירופי בנושא חוקי שהייה ומקלט מדיני, תקנות למאבק בנישואין פיקטיביים ונישואין בכפיה, חיזוק ביטחון הפנים, יישום החלטות ועידת שרי הפנים בענייני חוק האזרחות, הקלות בהגירת מייסדי חברות, ובעיקר אמצעים לקליטת מהגרים חוקיים ושילובם בחברה.

 

אישור שהייה

חוק השהייה קובע לראשונה, כי ויזה מהווה אשרת שהייה בפני עצמה. תקנה זו הופכת למשמעותית בעיקר בעת שהיות קצרות מועד: כעת הויזה נותנת הרשאה מפורשת לשהייה; לפי חוק הזרים הקודם, היה זה נכון רק לגבי מי שקיבל את אישור השהייה שלו לאחר כניסתו למדינה.

לגבי שהייה ארוכת טווח מבדילים כיום רק בין אשרת שהייה (מוגבלת בזמן) לאשרת מגורי קבע (בלתי מוגבלת). עדיין יש צורך בויזה לשטחי גרמניה (ויזה לאומית) בעת כניסה ראשונה למדינה, שלאחר מכן, בגרמניה, תהפוך לאשרת שהייה או אשרה למגורי קבע. אשרת שהייה תינתן בהתאם לסיבות המפורטות בחוק (הכשרה מקצועית, עבודה לפרנסה, סיבות לפי החוק הבינלאומי, סיבות הומניטאריות, פוליטיות או משפחתיות). אשרה למגורי קבע תינתן, אם האזרח הזר מחזיק באשרת שהייה מזה חמש שנים לפחות ועומד בקריטריונים נוספים (פרנסה מובטחת, ללא הרשאות קודמות, ידע סביר בשפה הגרמנית וכו'). כאשר מדובר באזרח זר בעל כישורים מקצועיים יוצאי דופן, ניתן לתת את האשרה לפני תום התקופה הנ"ל.

דרך רפורמת חוק ההגירה הוכנס גם היתר לשהיית קבע באיחוד האירופי כאשרת שהייה בפני עצמה. אשרה זו דומה בהיבטים רבים לאשרת מגורי הקבע.

 

שהייה לצורך הכשרה

אזרחים זרים יכולים לקבל אשרת שהייה לצורך הגשת מועמדות ללימודים גבוהים ולצורך לימודים אקדמים במוסד אקדמי ממשלתי או מוכר ע"י המדינה או במוסד דומה להכשרה מקצועית. ניתן להאריך את תוקפה של אשרה זו. בתום הלימודים קיימת אפשרות להאריך את תוקפה של האשרה בשנה נוספת על מנת למצוא מקום עבודה הולם לתואר שנרכש.

במקרים בודדים ניתן לקבל אשרת שהייה כדי לאפשר השתתפות בקורסים ללימוד השפה שלא במסגרת ההכנה ללימודים גבוהים או לימודים בבית ספר. במידה ושרות התעסוקה הפדראלי נתן את הסכמתו לכך, אפשר גם להנפיק אשרת שהייה לצורך הכשרה והשתלמות במסגרת מקום העבודה. בוגרי בתי ספר גרמניים במדינות זרות, המעוניינים ללמוד מקצוע מוכר הנרכש בדרך התלמדות והתמחות, דרך הכשרה מקצועית במסגרת מקום העבודה, יכולים לקבל אשרת שהייה ללא הסכמת שרות התעסוקה הפדראלי.

הגירת עבודה

החל מ- 1 בינואר 2005 השיטה הקודמת של אשרת שהייה מצד אחר ואשרת עבודה מצד שני, הוחלפה באשרת שהייה המסדרת בו זמנית גם את הגישה לשוק העבודה. האזרח הזר עומד רק מול רשות ממשלתית אחת. מחוץ לגבולות גרמניה מדובר בנציגויות (מחלקות הויזה של השגרירויות והקונסוליות), בתוך גבולות גרמניה אלה הן רשויות הזרים. מנהלת העבודה שותפה לתהליך במסגרת התייעצות מנהלתית פנימית כאשר מדובר בעיסוקים בהם נדרשת הסכמה.

לבעלי כישורים מקצועיים מיוחדים מתוכננת מראש הענקת אשרת שהיית קבע, הם יכולים לקבל מייד היתר למגורי קבע. בני משפחה מתלווים או מצטרפים בשלב מאוחר יותר, רשאים לעבוד לפרנסתם.

עידוד התיישבות עצמאים: עצמאים מקבלים בדרך כלל אשרת שהייה במידה והשקעתם מגיעה ל- 250,000 אירו לפחות ויוצרת חמישה מקומות עבודה לפחות. אם לא עומדים בקריטריונים אלה, נערכת בדיקה לכל מקרה בנפרד כדי לקבוע אם קיים  אינטרס כלכלי או אזורי מיוחד, מה הן ההשלכות על המשק וכדי להבטיח את המימון.

סטודנטים רשאים להישאר בגרמניה עד שנה לאחר סיום לימודיהם כדי לחפש מקום עבודה.

הפסקת קליטת כוח עבודה חדש עדיין תקפה, אך קיימות חריגות לקבוצות מקצוע מסוימות, כגון כוח אדם מקצועי עם הכשרה אקדמית. מעבר לכך ניתן להעניק היתר במקרים בודדים מנומקים, כאשר קיים אינטרס ציבורי בהעסקה (סעיף 18, פסקה 4 לחוק השהייה).

מותר להעניק אשרת שהייה אך ורק אם קיימת הצעת עבודה קונקרטית, כאשר היתר התעסוקה צריך לעמוד בדרישות המשק הגרמני, תוך התחשבות במצב שוק העבודה.

  

הקלות לחוקרים מהגרים

אשרת שהייה מוענקת לצורכי מחקר במוסד מחקר בגרמניה המוכר ע"י המשרד הפדראלי להגירה ופליטים (BAMF), אם קיים הסכם בר תוקף בין האזרח הזר למוסד המחקר המבטיח את קליטתו במוסד.

מידע של המשרד הפדראלי להגירה ופליטים על כניסתם ושהייתם של חוקרים ממדינות שאינן חברות באיחוד האירופי

  הגירה מסיבות הומניטאריות, פוליטיות וכדומה – מקלט מדיני

חוק השהייה קבע, כי ניתן להעניק מעמד של פליט גם במקרה של רדיפה שמקורה אינו פוליטי, בהתאם להגדרת הנחיות האיחוד האירופי. בנוסף הוכנסה לחוק הכרת הרדיפה על רקע מיני; מדובר בסכנת חיים או באיום על בריאות הגוף, ולכן ברדיפה, גם אם הרדיפה היא על רקע מיני בלבד.

  

איחוד משפחות – הצטרפות משפחות וילדים

על מנת לאפשר למשפחתו של אזרח זר להצטרף אליו, חייב האזרח הזר להחזיק באשרת מגורי קבע או אשרת שהייה ובאמצעי דיור מספיקים. מעבר לכך הוא צריך לעמוד בקריטריונים נוספים, התלויים במעמדו של האזרח הזר שכבר חי בגרמניה.

במקרה של הצטרפות בן / בת זוג נשואיים, הביאה רפורמה בחוק ההגירה לתיקון שגורס כי על שני בני הזוג להיות בני 18 לפחות, ושלבן הזוג המצטרף יהיה ידע בסיסי בשפה הגרמנית שיאפשר לו לתקשר עם הסביבה.

במקרה של ילדים מצטרפים נשארת בתוקף מגבלת הגיל – עד גיל 16. לנערים בני 16 עד 18 ניתן להעניק אשרת שהייה במקרים חריגים של קושי מיוחד או כאשר צפי ההשתלבות בחברה הינו חיובי במיוחד. במקרה של הצטרפות ילדים עד גיל 16 להורה בעל אפוטרופסות בלעדית, זכאים הילדים לקבל את אשרת השהייה הדרושה.

  

עידוד האינטגרציה

חוק השהייה מגדיר את זכותו של המהגר לקבלת קורס אינטגרציה . זכות זו עומדת לאזרחים זרים שהיגרו זה עתה (מהגרים חדשים), השוהים בדרך קבע בשטחי גרמניה ומקבלים לראשונה אשרת שהייה או אשרה למגורי קבע מסיבות הומניטאריות. בתמורה מתחייב אזרח זר להשתתף בקורס, אם אינו שולט בשפה הגרמנית ברמה של ידיעות בסיסיות בעל פה.

 

נסיבות לגירוש

ישנן סיבות מסוגים שונים לגירוש:

קיימת חובת גירוש ("חייבים לגרש") כאשר האזרח הזר נידון לעונש מאסר של שלוש שנים לפחות או מאסר לפי חוק הנוער, בגין עבירה או עבירות בכוונה תחילה, בגין עבירה בכוונה תחילה נגד פקודת הסמים, לעונש של שנתיים מאסר או מאסר לפי חוק הנוער (לא כולל מאסר על תנאי) בגין הפרת הסדר הציבורי או לעונש מאסר (לא כולל מאסר על תנאי) בגין הברחת אזרחים זרים לגרמניה בניגוד לחוק ההסתננות.

לעומת זאת, גירוש סדיר ("אמורים לגרש") מתבצע למשל כאשר קיים יסוד סביר להערכה שהאזרח הזר משתייך לארגון טרור או תומך בו, או שהוא מהווה סכנה ליסוד הדמוקרטי-ליבראלי של הרפובליקה הפדראלית של גרמניה, או שהוא קורא בפומבי לשימוש באלימות, או שהוא מאיים במעשי אלימות, או אם הוא היה בין מובילי ארגון שאין עוררין על איסורו, שעבר על פקודות עונשין או פגע ביסוד הדמוקרטי–ליבראלי, כמו כן במקרה של עבירות נגד פקודת הסמים או של הרשעה תקפה בגין הברחת זרים לגרמניה בניגוד לחוק ההסתננות, שלא גוררים גירוש חובה.

גירוש לפי שיקול דעת ("יכולים לגרש") יתבצע במקרים של "מטיפי הסתה", כלומר במקרים של הפצת רעיונות המצדיקים פשעי מלחמה או טרור באופן כזה, שיכול לגרור הפרות הסדר הציבורי ופגיעה בביטחון הציבור, כמו כן במקרים של הסתה לשנאה או אלימות נגד קבוצות אוכלוסיה, או בפגיעה בכבוד האדם באמצעות גידוף, הוצאת דיבה או ביזוי קבוצות אוכלוסיה.

בנוסף יש אפשרות להטיל גירוש לפי שיקול דעת למשל אם אדם מסר מידע לא נכון או לא מלא בתהליך בקשתו לויזה, במקרים של אינוס אדם להינשא או במקרה של עבירה נגד פקודות החוק שאיננה חד-פעמית או איננה זניחה.

קבוצות אוכלוסיה מסוימות כגון זכאים למקלט מדיני או אזרחים זרים השוהים בגרמניה שנים רבות או בעלי קרובי משפחה גרמנים במסגרת חיי משפחה שיתופיים, נהנים מהגנה מיוחדת מפני גירוש, אך הגנה זו מתבטלת בדרך כלל במקרים של חובת גירושם של מבריחי אזרחים זרים, כמו כן במקרים של משתייכים לארגון טרור או בסיכון היסוד הדמוקרטי–ליבראלי של הרפובליקה הפדראלית של גרמניה, כמו כן לגבי אנשים שהובילו ארגון שאין עוררין על איסורו, שעבר על פקודות עונשין או פגע ביסוד הדמוקרטי-ליבראלי.

חוק השהייה איפשר הסדרת תקנות גירוש ליישום מיידי ע"י הרשויות העליונות במדינה (או לסירוגין משרד הפנים הפדראלי) ללא הוראת גירוש קודמת או הודעה על הכוונה לגירוש, אם קיים הצורך להגנה מפני סכנה מיוחדת לביטחונה של הרפובליקה הפדראלית של גרמניה או אם קיימת סכנת טרור, על סמך תחזית סיכון המבוססת על ראיות עובדתיות. לעומת זאת, האזרח הזר זכאי לסיוע משפטי זמני תוך שבעה ימים ממועד ההודעה על הכוונה לגרשו.

 

 

רפורמות מבניות

עם הפעלת חוק השהייה החליף המשרד הפדראלי להכרה בפליטים זרים לשעבר את שמו ונקרא מאז המשרד הפדראלי להגירה ופליטים. בין תפקידיו הרבים נמנים, לצד תיאום המידע על הגירת העבודה בין רשויות הזרים, מנהלת התעסוקה ונציגויות גרמניה במדינות הזרות, גם פיתוחם והעברתם של קורסי האינטגרציה, ניהול מרשם האזרחים הזרים המרכזי, יישום אמצעים לעידוד החזרה מרצון למולדת, כמו כן, מאז 28.08.2007, ההכרה הרשמית במוסדות מחקר לפי סעיף 20 החדש בחוק השהייה.

מקור: www.diplo.de

תניית פטור

המידע באתר זה נלקט עבורכם בקפידה רבה. אנא גלו הבנה, שלמרות זאת איננו אחראים לאמיתות המידע ועדכנותו.

 

חוק ההגירה

Symbolfoto Einwanderung

קורבנות רדיפה פוליטית זכאים במקלט מדיני

Artikel 16a des Deutschen Grundgesetzes

לפי סעיף 16 א' בחוק היסוד של הרפובליקה הפדראלית של גרמניה, קורבנות רדיפה פוליטית נהנים ממקלט מדיני. כך זוכה חוק המקלט המדיני למעמד חוקתי בגרמניה. 

חוקים גרמניים באינטרנט

ניתן לקרוא כמעט את כל ספר החוקים הגרמני העדכני, חינם באינטרנט.

www.cgerli.org