מי צריך ויזה?
אזרחי מדינות האיחוד האירופי אינם צריכים ויזת כניסה לגרמניה. על כל שאר האזרחים הזרים חלה חובת ויזה עקרונית. אזרחים ישראלים פטורים מחובת ויזה, אך הם זקוקים לאישור שהייה אם מדובר בשהייה ממושכת.
אזרחי האיחוד האירופי
אם אתה (גם) נתין של אחת ממדינות האיחוד האירופי, אינך זקוק לויזה כדי להיכנס לרפובליקה הפדראלית של גרמניה. עם כניסתו לתוקף של חוק חופש התנועה הכללי של אזרחי האיחוד (FreizügG/EU) ב- 01.01.2005, התבטלה גם חובת אזרחי האיחוד, לבקש אשרת שהייה מתאימה לאחר כניסתם למדינה. עליהם חלה רק חובת הרישום הכללית במשרדי מרשם האוכלוסין המוסמכים .
החל מ- 1 במאי 2011 כל אזרחי האיחוד האירופי (פרט לאזרחי רומניה ובולגריה) נהנים מגישה כוללת לשוק העבודה הגרמני.
מדינות שנגן
גרמניה, אוסטריה, איטליה, איסלנד, אסטוניה, בלגיה, דנמרק, הולנד, הונגריה, הרפובליקה הצ'כית, יוון, לוקסמבורג, לטביה, ליטא, מלטה, נורבגיה, סלובניה, סלובקיה, ספרד, פולין, פורטוגל, פינלנד, צרפת, שוודיה, שווייץ ונסיכות ליכטנשטיין חתמו על אמנת שנגן ולכן נחשבות "מדינות שנגן". מדובר בכל מדינות האיחוד האירופי מלבד בריטניה אירלנד וקפריסין, אך בתוספת איסלנד, נורבגיה ושווייץ. המדינות (בולגריה ורומניה) שהצטרפו כחברות לאיחוד האירופי החל מ- 1 בינואר 2007 אינן מצטרפות בשלב זה לאמנת שנגן.
הגדלה
(© Maix - Wikipedia)
בעלי ויזת שנגן בתוקף (נוסח הטקסט במדבקת הויזה: "תקפה למדינות שנגן" בשפת המדינה המנפיקה את הויזה) רשאים לבקר בכל מרחב אזור שנגן עד 90 יום בכל מחצית שנה, במידה ותקופה זו כלולה בפרק הזמן המותר לניצול הויזה. הדברים נכונים באותה מידה לגבי בעלי רוב אישורי השהייה הלאומיים, כמו כן לגבי ויזה לאומית מסוג "D", המונפקים ע"י מדינות שנגן לתקופות שהייה העולות על שלושה חודשים. לגבי מדינות האיחוד האירופי האחרות, שאינן מדינות שנגן, יתכן ויהיה צורך בויזה נפרדת.
שהייה עד 90 יום
לשהייה עד 90 יום בגרמניה, אזרחים של מדינות שאינן פטורות מחובת ויזה (ראה רשימת המדינות בשוליים) זקוקים לויזת שנגן. ויזת שנגן מאפשרת להם לשהות בגרמניה ובכל מדינות שנגן. היא אינה מאפשרת להם לעבוד לפרנסתם. לצורך זה יש להגיש בקשה נפרדת.
בעלי אזרחות ישראלית פטורים מחובת ויזה לפי סעיף 41 לתקנות השהייה. הם רשאים לשהות בגרמניה ובמדינות שנגן ללא ויזה עד 90 יום בכל מחצית שנה. ישראלים שמעוניינים לשהות בגרמניה לתקופה ארוכה יותר או שכבר השתמשו במרבית הימים מתוך פרק הזמן של 90 יום לנסיעות למדינות שנגן אחרות, יכולים לבקש הארכה של 90 יום נוספים. את הבקשה ניתן להגיש אחרי הכניסה למדינה באחת מרשויות הזרים בגרמניה. ניתן להנפיק את האישור לפי סעיף 40 לתקנות השהייה, אם הוגשו מסמכים המעידים על מימון מספיק וכיסוי ביטוח בריאות מתאים.
שהייה מעבר ל- 90 יום
לשהייה מעבר לשלושה חודשים בגרמניה, אזרחים זרים זקוקים לויזה לאומית, שתאפשר להם לעבוד לפרנסתם, ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה, ללמוד את השפה הגרמנית או להתאחד עם משפחתם.
באופן עקרוני יש להגיש בקשה לויזה לאומית לפני הכניסה למדינה, בשגרירות. צריך לקבל את הסכמת רשות הזרים המוסמכת בגרמניה. הרשות המוסמכת נמצאת במקום המגורים בו ברצונו של האזרח הזר להתגורר. הנציגות הגרמנית במדינה הזרה תוכל להנפיק את הויזה המבוקשת רק לאחר קבלת הסכמתה של רשות הזרים.
אזרחי ישראל, כמו אזרחי מספר מדינות נוספות, אינם נכללים בהסדר זה (סעיף 41 לתקנות השהייה). הם יכולים לבקש את אישור השהייה הנדרש לאחר כניסתם למדינה, ישירות ברשות הזרים המוסמכת. עם זאת עדיין יש באפשרותם להגיש בקשה לויזה בשגרירות לפני כניסתם למדינה.
טרנזיט
על רוב רובם של הנוסעים הזרים חלה "פריבילגית הטרנזיט": אם במהלך עצירת ביניים בשדה תעופה גרמני לא יוצאים מאזור הטרנזיט הבינלאומי, ואם היעד הסופי נמצא במדינה מחוץ לאזור שנגן, אין צורך בויזה למשך השהייה בטרנזיט. מידע לגבי שדות התעופה בגרמניה עם אזור טרנזיט בינלאומי, המאפשרים מעבר בין מטוסים ללא כניסה רשמית לשטחי מדינות שנגן ומידע ולגבי מקרים בהם בכל זאת צריך ויזה, ניתן למצוא באתר משרד החוץ הגרמני.
