הסדרי פיצויים בעזרת ועידת התביעות (JCC)
ועידת התביעות (JCC) נוסדה ב-1951 במטרה לעשות מינימום של צדק עם הקורבנות היהודים של הנאצים, בכך שהיא פועלת להשגת פיצוי כספי ולהשבת רכוש שהוחרם או אבד.
באמצעות ועידת התביעות שילמה הרפובליקה הפדראלית של גרמניה מאז 1952 לקורבנות יהודים מעל 60 מיליארד דולר פיצויים.
קרן הסיוע
ב-1980 נוסדה "קרן הסיוע". בעקבות הגירתם של יהודים רבים מברית המועצות לשעבר לישראל, ארה"ב ומדינות אחרות, התעוררה השאלה לגבי תשלום פיצויים לאנשים אלה. קורבנות הנאצים שחיו במדינות תחת שלטון קומוניסטי שהשתייכו לברית ורשה לא נכללו בחוק הפיצויים BEG, והמועדהאחרון בהחלט להגשת בקשות לפיצויים היה בסוף שנת 1969.
בעקבות החלטת הבונדסטאג הגרמני קבעה ממשלת גרמניה תקנוה לגבי קרן הסיוע: קורבנות הנאצים שלא נכללו בהסדרי הפיצויים הקיימים בחוק שלא באשמתם, יכלו בתנאים מסוימים להגיש בקשה לתשלום חד-פעמי בסך 5,000 מרק. היישום המנהלי של התקנות הללו הועבר לידי ועידת התביעות.
קרן סעיף 2
התכנית הורחבה לאחר איחוד גרמניה. לפי סעיף 2 בחוזה האיחוד מתאריך 18 בספטמבר 1990, נקבע גם הסדר המאפשר תשלום שוטף של קצבאות במקרים של נרדפים עם נסיבות מחמירות (קרן סעיף 2). קורבנות הנאצים שנכלאו במחנה ריכוז במשך שישה חודשים לפחות או הוחזקו במשך 18 חודשים לפחות בגטו או חיו בסתר בתנאים לא ראויים לבני אדם, מקבלים תשלום חודשי של 291 אירו (במדינות מערביות) ושל 240 אירו (במדינות מרכז ומזרח אירופה).
מעבר לכך הוקצב לועידת התביעות סכום שנתי כולל המיועד לסיוע במקרים של טיפול רפואי וטיפול סיעודי לקשישים ניצולי שואה (בשנת 2010: 55 מיליון אירו, בשנת 2011: 110 מיליון אירו; ראה גם בסעיף ועידת השואה בפראג).
הסכום הכולל המוקצב לתכניות בניהול ועידת התביעות נדון כל שנה מחדש.
ההסדרים האלה, המתקיימים מעבר להסדרים הקבועים בחוק, ונועדו בייחוד לפיצוי נרדפים יהודים, מסתכמים בכ- 300 מיליון אירו בשנה.
