יחסי גרמניה-ישראל

 יחסה של גרמניה לישראל הינו מיוחד במינו. יחסים אלה מבוססים על אחריותה של גרמניה לשואה, לרצח העם השיטתי של שישה מיליון יהודי אירופה בתקופת הנאצים.

יחסים מדיניים 

מאז כינון היחסים הדיפלומטיים ב- 12 במאי 1965 התחזקו והתהדקו יחסי גרמניה-ישראל באופן מתמיד, הן במישור הרשמי והן בתחום החברתי-אזרחי. כיום יחסים אלה הינם הדוקים וידידותיים.   

היחסים הייחודיים בין גרמניה וישראל הינם אחד מעמודי התווך של מדיניות החוץ הגרמנית. גרמניה ערבה לזכות הקיום של ישראל. כשותפה פעילה באיחוד האירופי היא מקדמת את מאמצי השלום במזרח התיכון. גרמניה פועלת באו"ם למען התייחסות הוגנת לצדדים בסכסוך המזרח תיכוני. גרמניה תומכת בשילובה של ישראל באיחוד האירופי במסגרת מדיניות האסוציאציה. בפורומים בינלאומיים נלחמת גרמניה נגד אנטישמיות, גזענות ושנאת זרים על כל צורותיהן.   

פרק חדש ביחסים הבילטרליים נפתח בשנת 2008 עם ייסוד ההתייעצויות הממשלתיות השנתיות בין שתי המדינות . בפברואר 2014 נפגשו ממשלותיהן של שתי המדינות כבר בפעם החמישית. מעבר לכך מצביעים הביקורים הרשמיים התכופים  לשני הכיוונים על המגוון הרב ועל עוצמתם של היחסים. ב-2015 גרמניה וישראל חוגגות את יובל ה-50 לכינון היחסים הדיפלומטיים ביניהן.

 

יחסים כלכליים 

עם עלייה של 3,3% התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) הישראלי נשאר יציב בשנת 2013 השוואה לשנה שקדמה (3,4%). גרמניה נשארת השותפה הכלכלית החשובה ביותר של ישראל באיחוד האירופי, עם היקף סחר בסך 6,5 מיליארד דולר (נכון ל-2013). מבחינה גלובלית גרמניה נשארת השותפה השלישית בחשיבותה אחרי סין וארה"ב. ישראל מייבאת מגרמניה בעיקר כלי רכב, מוצרים מהתעשייה הכימית, מכונות ומכשור אופטי, מוצרים טכניים למדידה ובקרה וטכניקת דיוק במערכות מדידה. מוצרים "תוצרת גרמניה" ממשיכים להיחשב שם דבר בארץ; חברות גרמניות מתחרות בהצלחה במכרזים לפרויקטים בתחום התשתיות.


הייצוא הישראלי לגרמניה (בשווי של  1,8 מיליארד דולר) כולל בעיקר מוצרים כימיים ואלקטרוניים, כמו כן תוצרת מתחום המכניקה העדינה ומוצרים אופטיים.

אנשי עסקים ישראלים מעריכים את חשיבותה של גרמניה כשותפה החזקה ביותר בשוק המקומי האירופי. לאור פוטנציאל הצמיחה ארוך הטווח של ישראל, תעשיית ההיי-טק ההולכת וצומחת, ההכשרה המקצועית הטובה ורוח החדשנות הקיימת, שהופכת את ישראל למקום הסטארט-אפ השני בחשיבותו בעולם אחרי עמק הסיליקון, מזהה הכלכלה הגרמנית הזדמנויות מבטיחות בישראל.

שיתוף הפעולה הכלכלי הבילטראלי מהווה מוקד קבוע בהתייעצויות שנתיות בין שתי הממשלות, לאחרונה בפברואר 2014 בירושלים. הנושא המרכזי הינו הגברת שיתוף הפעולה, בעיקר בתחומי אנרגיות מתחדשות ויעילות האנרגיה, בתחום התחבורה ובפרויקטים בתחום התשתיות.  

לשכת המסחר והתעשייה ישראל-גרמניה מיוצגת בישראל כבר מעל 40 שנה, ומאז 1995 היא שייכת לרשת לשכות המסחר שגרמניה מפעילה מחוץ לגבולותיה. היא קשורה לאיגוד הכלכלה הגרמני-ישראלי (DIW), כך שיש לה קשרים חזקים הן בגרמניה והן בארץ.  

יחסי הכלכלה הבילטראליים שואבים תמריצים נוספים משיתוף הפעולה המדעי-טכנולוגי הפעיל. ישראל מהווה יעד חשוב להון סיכון וטכנולוגיות מודרניות.

מכס מועדף, רכישת נכסים, השקעות

כהשלכה מהסכסוך הישראלי-ערבי  נוצרים מאפיינים ייחודיים כמפורט להל"ן:

הגדה המערבית, רצועת עזה, מזרח ירושלים והגולן נמצאים תחת כיבוש ישראלי משנת 1967. ממשלת גרמניה מבדילה בין שטח מדינת ישראל ושטחי הרשות הפלסטינית. ממשלת ישראל מבדילה בין השטחים הנמצאים בריבונות ישראלית (הגולן ומזרח ירושלים, שעל פי החוק הישראלי הפכו לחלק אינטגרלי של מדינת ישראל באמצעות סיפוח וחלה עליהם ריבונות ישראלית מלאה) ושטחים שלא סופחו, הגדה המערבית ועזה.

מכס מועדף

מוצרים המיוצרים בהתנחלויות הישראליות בשטחי הרשות הפלסטינית, ברמת הגולן או במזרח ירושלים אינם נהנים מטיפול מועדף במכס במסגרת, ההסכם האירופי- ים תיכוני לכינון אסוציאציה בין הקהילות האירופיות והמדינות החברות שלהן מחד גיסא, ומדינת ישראל מאידך גיסא (הסכם הסחר המכונה הסכם אסוציאציה  בין האיחוד האירופי וישראל), כיוון שמקור סחורות אלה אינו בישראל. אולם ייבוא סחורות אלה אינו כפוף להגבלות ייבוא ספציפיות.

הדבר אושר בפסיקת בית הדין האירופי (EuGH) בהליך ראשוני ב-25.02.2010. פסיקה זו דנה בסחורה שיוצרה בהתנחלות ישראלית בגדה המערבית.

הודעה לעיתונות מטעם ה- EuGH בנושא הפסיקה בעניין חברת בריטה - בגרמנית
רכישת נכסים/השקעות

לגבי רכישת נכסים והשקעות בשטחים הכבושים (מזרח ירושלים, הגדה המערבית, רצועת עזה ורמת הגולן), ובעיקר בהתנחלויות הישראליות, יש לקחת בחשבון השלכות אפשריות של הסכם שלום עתידי בין ישראל לפלסטינים. בין היתר עלולים להיווצר סכסוכים על בעלות. בסכסוכים מסוג זה משרד החוץ הגרמני לא נוקט עמדה. בנוגע לרכישת נכסים או השקעות בהתנחלויות יש לציין, שלפי עמדתה של ממשלת גרמניה ההתנחלויות סותרות את החוק הבינלאומי.

ב-26 בדצמבר 2011 דחה בג"ץ עתירה של ארגון לא ממשלתי ישראלי נגד ממשלת ישראל וחברות העוסקות בכריית חומרי גלם לא מתחדשים בגדה המערבית. והבאת חומרי הגלם לישראל. 

בית המשפט העליון קבע בזאת, כי הכרייה חוקית, כיוון שמדובר במיזם קיים, אולם דחה אפשרות של מתן אישורים חדשים.

איגודים מקצועיים 

לדו-שיח בין האיגוד המקצועי הגרמני (DGB) להסתדרות בארץ יש מסורת ארוכה. כבר משנת 1957, כלומר עוד לפני כינון היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות, ה-DGB  וההסתדרות מקיימים בניהם קשרים ענפים. לפני 40 שנה יחסים אלה קבלו גושפנקה במסגרת הסכם שותפות. במוקד שיתוף הפעולה עומדים היום חילופי הנוער ונושאים כגון שכר מינימום, עובדי קבלן, שיתוף העובדים בקבלת ההחלטות במקומות העבודה, כמו גם שיתוף הפעולה הבינלאומי בין האיגודים המקצועיים נוכח הגלובליזציה של הכלכלה.

בדרך זאת נוצרה במהלך השנים רשת הדוקה של מפגשים ושיתופי פעולה.

יחסי תרבות וחינוך 

פעילותה התרבותית והחינוכית של גרמניה בישראל זוכה לעניין רב בציבור הרחב ומהווה עמוד תווך בעבודתה של שגרירות גרמניה בתל אביב. בירת גרמניה ברלין נהנית כרגע מפופולריות גדולה כיעד תיירותי, בעיקר בקרב ישראלים צעירים.

שיאה של הפעילות התרבותית בשנת 2013 היו ה-„BerlinDayz“ (ימי ברלין) באוקטובר/נובמבר, פרויקט משותף של מכון גתה ושגרירות גרמניה. סידרת האירועים הציבה את חילופי התרבות הערים בין המטרופולינים ברלין ותל אביב במרכז הבמה.

במאמציה להציג תמונה עדכנית של גרמניה המודרנית והפתוחה לעולם, השגרירות נהנית מעזרתם של ארגוני התרבות המתווכים כגון מכון גתה, שרות החילופין האקדמי הגרמני DAAD וקרן אלכסנדר פון הומבולדט, של הקרנות הפוליטיות, שתי הכנסיות הגדולות, מדינות המחוז, של כ-100 בריתות ערים תאומות ושל קרנות פרטיות.

בנוסף, חילופי הנוער, התלמידים, המורים, הסטודנטים והחוקרים משחקים תפקיד מרכזי בפעילות התרבותית-חינוכית.

המקצוע גרמנית כשפה זרה אינו מעוגן בתכנית הלימודים בישראל. בחמישה בתי ספר יהודיים וערביים בישראל מלמדים גרמנית כשפה זרה. החל מסתיו 2014 מציעים גרמנית כמקצוע בחירה בשני בתי ספר נוספים לפחות במחוז תל אביב. לא קיים עדיין בית ספר גרמני.

מדע ומחקר

שיתוף הפעולה בתחומי המדע והמחקר בין גרמניה וישראל קיים מסוף שנות ה- 50 ונחשב כאחד ממפלסי הדרך לכינון היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות. תחילה נושא הפיצויים היה המניע המרכזי בצד הגרמני. כיום מתקיים שיתוף פעולה שוויוני בין שתי מדינות ההיי-טק גרמניה וישראל ומדענים משתי המדינות חוקרים יחדיו למען עתיד טוב יותר.

עם מכון וייצמן, שש אוניברסיטאות ומספר הולך וגדל של מכללות יש לישראל מוסדות מחקר מובילים ברמה הבינלאומית. כעת מתקיימים כ-170 מיזמי מחקר משותפים עם אוניברסיטאות ומוסדות להשכלה גבוהה גרמניים.

ממשלות שתי המדינות מקדמות את שיתוף הפעולה בתחום המדע והמחקר. משרד החינוך והמחקר בגרמניה משתף פעולה הן עם משרד המדע והן עם משרד הכלכלה בישראל. בהתייעצויות הממשלתיות בין גרמניה וישראל בפברואר 2014 הוסכם שוב להדק את שיתוף הפעולה בתחומי המחקר והמדע. שיתוף הפעולה בחקר הסרטן ובחקר הסוללות יימשך, שיתופי הפעולה בתחום הרפואה המותאמת אישית וטכנולוגית המים יורחבו. בסיס איתן לשיתוף הפעולה נקבע כבר בשנת 2011 באמצעות ההסכם הממשלתי לשיתוף פעולה במחקר ופיתוח תעשייתי, כמו כן בתחום ההכשרה המקצועית וההשתלמויות.

בתי ספר להשכלה גבוהה ומוסדות מחקר בגרמניה ובישראל משתפים פעולה בכל ענפי המדע ומנהלים מיזמי מחקר משותפים. קיימים חילופי חוקרים וסטודנטים ערים בין שתי המדינות. עמודי התווך בקידום פרויקטים משותפים הינן התכניות הבילטרליות של הקרן הגרמנית-ישראלית (GIF), התכנית הגרמנית-ישראלית לשיתוף פעולה בנושאים בעלי אוריינטציה עתידית (DIP) של קהילת המחקר הגרמנית, כמו התכניות של קרן מינרבה, המאפשרות למדענים שהות לצרכי מחקר במדינה השותפה. נוסף לכך חוקרים מגרמניה וישראל ישתפו פעולה במסגרת תכנית המסגרת החדשה של האיחוד האירופי  HORIZON 2020.

 

פיצוי בגין עוול שנגרם ע"י הנאצים

מאז חתימתו של "הסכם לוקסמבורג" בשנת 1952, (שילומים בסך 1.53 מיליארד אירו לערך) שאלת הפיצויים הינה נושא פוליטי מרכזי ביחסים בין ישראל וגרמניה. בסך הכל מסתכמים תשלומי הפיצויים הגרמניים לנרדפי הנאצים  עד כה בסכום מעל 71 מיליארד אירו, מתוכם שולמו כ- 27,7 מיליארד לניצולי שואה החיים בישראל. מדי שנה מועברים לזכאים בישראל קצבאות ותשלומים אחרים בסכום של כ-300 מיליון אירו (בדרך כלל בהתאם לחוק הפיצויים הפדראלי של גרמניה ה- BEG). מתווספים לזה פיצויים בביטוח הסוציאלי ופיצויים על אובדן נכסים. לעובדי כפייה לשעבר שולמו פיצויים גם מתוך הקרן "זכרון, אחריות ועתיד" שהוקמה בשנת 2000. 

ועידת התביעות היהודית (JCC) מייצגת את האינטרסים של ישראל בכל הנוגע בנושאי הפיצויים והשבת הרכוש. באמצעות ה- JCC משולמים מענקים חד-פעמיים לניצולים נזקקים שלא יכלו לקבל פיצוים בהתאם ל- BEG

מעבר לפיצויים האישיים המשולמים לניצולים, ועידת התביעות מקבלת הקצבות לטיפול רפואי וטיפול גריאטרי עבור קורבנות יהודיים. הקצבות אלה צפויות לעלות באופן משמעותי בשנים הקרובות (142 מיליון אירו בשנת 2014, 205 מיליון אירו בשנת 2015, 210 מיליון אירו בשנת 2016, 215 מיליון אירו בשנת 2017). באוגוסט 2014 סיכמו משרד האוצר הגרמני וועידת התביעות על הקמתה של קרן משותפת חדשה החל מ-1 בינואר 2015, שאמורה להעביר פיצוי חד-פעמי לצורך סיוע פסיכולוגי המיועד לניצולי שואה שנרדפו בצעירותם ע"י הנאצים.

מידע נוסף על פיצויים בגין פשעי הנאצים  

יד ושם 

יד ושם, אתר הזכרון המרכזי בישראל לקורבנות הנאצים, ממוקם בהר הזכרון בירושלים. מטרת האתר הינה הנצחת זכרם של שישה מיליון היהודים שנרצחו בשואה. מקור השם הוא בספר ישעיהו נ"ו,ה: "וְנָתַתִי לָהֶם בְבֵיתִי וּבְחוֹמתַי, יָד וָשֵם". יד ושם הוקם בשנת 1953 על ידי מדינת ישראל בעקבות חוק מיוחד של הכנסת - "חוק זיכרון השואה והגבורה – יד ושם, תשי"ג-1953. הוא מופקד על זכרון, תיעוד, מחקר, פרסום וחינוך. 

משנת 1996 יד ושם וגרמניה משתפים פעולה בתחומי המחקר, המלחמה באנטישמיות ובהשתלמויות. חוג חברים גרמני בראשות המנכ"לית לשעבר בלשכת הקנצלר, הגברת הילדגרד מולר, משתף פעולה עם יד ושם בתחומים מגוונים. 

בנוכחות שר החוץ הגרמני חונך ב-15 במרץ 2005 המוזיאון החדש לפי עיצובו של משה ספדיה. בהתאם לחוק משנת 1957 מעניק יד ושם את התואר חסיד אומות העולם למי שאינו יהודי ופעל למען הצלת יהודים בתקופת השואה תוך סיכון חייו. מקור התואר הוא בתלמוד: "חסידי אומות העולם יש להם חלק בעולם הבא". כיום מוקירים ביד ושם את פועלם של יותר מ- 410 גרמנים. 

 

נכון למרץ 2016

הערה

טקסט זה מהווה מידע בסיסי. הוא מעודכן באופן סדיר. איננו אחראים לאמיתות המידע ושלמותו

גרמניה-ישראל

Archivbild: Deutsche und Israelische Flagge vor dem Reichstag in Berlin

פורום העתיד גרמניה – ישראל

 משימתה של קרן "פורום העתיד גרמניה – ישראל" היא להקים רשת מקשרת בין צעירים מגרמניה וישראל. מטרת הקרן הינה לבנות קשרים אמינים בין אזרחי שתי המדינות ולהקים רשתות של מעצבי דעת קהל כדי לבנות יחדיו את ההווה והעתיד. פרויקטים חדשניים, עם ראיה לעתיד, מתחומי התרבות, ההשכלה, הכלכלה, המדע והתקשורת זוכים לתמיכה.

  www.dizf.de

אפשרויות תמיכה

Scheck

מידע על אפשרויות תמיכה של משרד החוץ הגרמני עבור פרויקטים בתחומים שונים.

קרנות פוליטיות בישראל

Die Namensgeber der politischen Stiftungen

גם הקרנות הפוליטיות הגרמניות מיוצגות בישראל. מידע נוסף על פעילותן אפשר למצוא באתרים של

 

קרן פרידריך אברט

קרן פרידריך נאומן

קרן הנס זיידל

קרן היינריך בל

קרן קונרד אדנאואר

קרן רוזה לוקסמבורג

חדשות היום מגרמניה

Protokollhof

כאן ניתן למצוא את הידיעות העדכניות של חדשות היום מגרמניה  - באנגלית

עובדות על גרמניה

 החוברת "עובדות על גרמניה" מיועדת לכל מי שמחפש מידע עדכני ואמין על הרפובליקה הפדראלית של גרמניה.

משרד החוץ הגרמני

Sigmar Gabriel

בראש משרד החוץ הגרמני עומד שר החוץ הגרמני סיגמר גבריאל