סקירה והיסטוריה
מהעבר אל העתיד
בשנות ה-50, בתחילתו של שיתוף הפעולה הגרמני-ישראלי בתחומי המדע, המחקר והטכנולוגיה, לא צפו שהוא יגיע לעוצמתו הנוכחית המרשימה.
מבחינת הצד הגרמני עמד נושא הפיצויים במוקד הקשרים הראשוניים. היום קיים שוויון בשיתוף הפעולה בין מדינות ההיי-טק גרמניה וישראל. מדענים משתי המדינות סוללים יחדיו את הדרך להתחדשות עתידית.
אבן היסוד: שיתוף פעולה בין מכון מקס פלנק ומכון ויצמן
כבר בשנת 1959- עוד לפני כינון היחסים הדיפלומטיים בין גרמניה וישראל ב- 1965- רקמה החברה ע"ש מקס פלנק (MPG) קשרים ראשונים עם מכון ויצמן ברחובות (WIS). את אבן היסוד הסמלית לשיתוף פעולה ממוסד בין שני מוסדות המדע הניח קנצלר גרמניה דאז, קונרד אדנאואר, כשהכריז בשיחה עם ראש ממשלת ישראל דאז, דוד בן גוריון, ב-14 למרץ 1960 במלון ולדורף אסטוריה בניו יורק, על כוונת גרמניה לתרום למכון ויצמן סכום של שלושה מיליון מרק .
הגדלה
פגישה היסטורית במלון ולדורף אסטוריה
(© picture-alliance/dpa)
הסכם מינרבה שנחתם בשנת 1964 וממשיך להיות בתוקף עד היום, מבטיח את שיתוף הפעולה בין MPG ו-WIS. כ-80 מחקרים שוטפים בתחומי הפיסיקה, הביולוגיה, הכימיה, המתמטיקה ומדעי המחשב מהווים עדות לעוצמתם של יחסים אלה.
שיתוף פעולה בין-משרדי
שיתוף הפעולה קיבל תנופה נוספת עם כינון היחסים הדיפלומטיים בין גרמניה וישראל בשנת 1965.
משנת 1973 מעוגן קידום הפרויקטים המשותפים במדעי הטבע והטכנולוגיה בהסכם בין משרד החינוך והמחקר הגרמני (BMBF) ומשרד המדע והטכנולוגיה הישראלי (MOST). משנת 2000 מקדמים ה- BMBF ומשרד התעשייה, המסחר והעבודה הישראלי (MOITAL) גם פרויקטים גרמנים-ישראלים משותפים בתחומי הכלכלה והמדע.
עמודי תווך נוספים בשיתוף הפעולה
הקרן הגרמנית-ישראלית למחקר ופיתוח מדעי (GIF)הינה עמוד תווך נוסף בשיתוף הפעולה. היא הוקמה ב-1986 ע"י הבונדסטאג והכנסת. עם התשואה של ההון הבסיסי, שצמח בינתיים ל-211 מיליון אירו והוקצב משני הצדדים בחלקים שווים, מממנת ה-GIF פרויקטים בתחום המחקר והפיתוח. משנת 2000 מקיימת הקרן גם תכנית מיוחדת לקידום מדענים צעירים.
משנת 1986 זוכה מקבץ תכניות מובילות של אוניברסיטאות ישראליות לקידום במסגרת שיתוף הפעולה הגרמני-ישראלי לפרויקטים (DIP). ה-BMBF העמיד עד כה סכום של עד 1,25 מיליון אירו לרשותם של כל אחד מ-38 הפרויקטים.
| להגיע עד פרס נובל עם שיתוף הפעולה הגרמני-ישראלי בפרויקטים
פרופ' אהרון צ'חנובר מהפקולטה לרפואה בטכניון בחיפה קיבל בשנת 2005 את פרס נובל לכימיה על נושא מחקר, שזכה לקידום במסגרת ה-DIP בין 1999-2003. יחד עם מנחה הדוקטורט שלו, פרופ' אברהם הרשקו, ועם המדען האמריקאי אירווין רוז, הוא גילה את מערכת היוביקוויטין, האחראית לסימון חלבונים לפרוק בתוך התא, תגלית בעלת משמעות רבה בחקר הסרטן ובמניעת גידולים ממאירים. |
|---|
עמוד התווך שהתווסף לאחרונה לשיתוף הפעולה המדעי הגרמני-ישראלי הוא קרן אגודת-מרטין-בובר, שנוסדה ב-2009 ע"י ה-BMBF. הקרן מקדמת מדענים צעירים במדעי הרוח, האמנויות והחברה.
המדענים הצעירים שזוכים לקידום בתכנית זו ואחרות תורמים באופן ניכר לכך, ששיתוף הפעולה הגרמני-ישראלי במדע ומחקר ישאר פורה גם אחרי 60 שנה ויותר.
