נוף העיתונות – עולם העיתונים משמיע קולות רבים

לצד הספר קיימת מזה 500 שנה מדיה נוספת – העיתון וכתב העת – שאמנם התחדשה והתעדכנה בהתמדה מבחינת התוכן, הצורה והתפוצה, אך מבחינת המבנה הבסיסי שלה די נשארה אותו הדבר למרות סוגי מדיה חדשים שהלכו והתווספו. העיתונות נשארה סמל לניתוח מעמיק ותחקירי רקע, קביעת סדר יום והערכות מצב. בעקבות ביטולן החלקי של אמונות אידיאולוגיות מאובנות לאורך הציר המדיני המקובל של שמאל וימין, נעלמה גם ההשתייכות הפוליטית הברורה בעיתונות. עיתונים מסוימים ממשיכים להיחשב כבעלי השפעה, כגון עיתוני האיכות העל-אזוריים "פרנקפורטר אלגמיינה" ("Frankfurter Allgemeine Zeitung"), ה"סידדויטשה" ("Süddeutsche Zeitung") ו"די צייט" ("Die Zeit").

עיתונים 

שוק העיתונים הגרמני מצטיין במגוון רחב של תוצרים והיבדלות אזורית גדולה. 335 עיתונים מקומיים ואזוריים מתמודדים לצד העיתונות העל-אזורית המונה 10 שמות, קיימים עשרה עיתוני איכות מובהקים לצד 9 צהובונים. בקטגוריה זו העיתון "בילד" ("Bild") תופס מקום נכבד בפסגה כעיתון על-אזורי יחידי מסוגו והוא נמכר בתפוצה של כ- 3,2 מיליון עותקים. בסך הכל מתפרסמים כ-350 העיתונים היומיים בגרמניה בתפוצה כוללת של כ- 25 מיליון עותקים ביום. אולם מימונה של העיתונות היומית נקלע למשבר רציני: הדור הצעיר יותר קורא פחות עיתונים, עסקי פרסום המודעות, הענף הפיננסי החשוב ביותר בעיתונות, נמצאים בנסיגה בעקבות המשבר הכלכלי משנת 2008/2009; בנוסף מקבלים תכנים רבים מהאינטרנט, שהפך למדיה מובילה עבור רוב קבוצות הגיל. כ-70 אחוז מהגרמנים כבר "מקוונים"; בערך אותו אחוז קורא עיתון יומי באופן קבוע.

 

כתבי עת 

בשוק כתבי העת בגרמניה יצאו בשנים האחרונות עוד ועוד כותרי "עניין מיוחד" שהתווספו לז'ורנלים המקובלים לקהל הרחב. כ-1,500 שמות מהתחום הכולל של כתבי העת לקהל הרחב מגיעים יחדיו לתפוצה כוללת של כ- 114 מיליון עותקים בממוצע לרבעון. בין המגזינים עם החשיפה הגבוהה ביותר נמנים ה"שטרן" ו"דר שפיגל", הנוטלים חלק פעיל בדיון החברתי או שכבר הפכו בעצמם לנושא בדיונים  חשובים. "דר שפיגל" מתבלט כשבועון פוליטי המצטיין בהשפעה הגדולה ביותר על החברה לאורך זמן רב.

 

הוצאות לאור 

המו"לים הגדולים ביותר בתחום כתבי העת לקהל הרחב הינם ההוצאות לאור היינריך באואר, אקסל שפרינגר, בורדה ו-"גרונר את יאר" מבית ברטלסמן. שפרינגר וברטלסמן הינם תאגידי התקשורת שבמקביל מחזיקים בבעלות על תחנות רדיו וטלוויזיה מצליחות, עם מחזורים עסקיים בגובה מיליארדי אירו. כך הם עוררו דיון ציבורי על ריכוזיות בתקשורת וריכוזיות בדעות החולשת על סוגי תקשורת שונים. אולם בינתיים נשמעים קולות הרואים בפלורליזם הדעות דבר שבאמצעות האינטרנט הפך לנתון אוטומטי. כאן מוצאים גם מגוון מפוזר ובלתי ברור של אתרי חדשות ודעות שונים, לצד מהדורות האינטרנט של עיתוני דפוס עם מספרי פניות גבוהים כגון Spiegel.de, bild.de או FAZ.NET. עבור המו"לים קיימת סכנה של "קניבליזציה" בין מהדורות הדפוס והאינטרנט, למרות שרק קומץ של המשתמשים /קוראים מופיעים בשתי הקבוצות. מצד שני, השילוב בין מקורות ממוסדים ומקורות בלתי פורמליים ערב לשמירת המגוון. בהתאם לכך נמצאים האתגרים העומדים בפני העיתונות האיכותית המודפסת פחות בתחום הנטייה למונופול ויותר בשאלת המימון המחודש של המדיה. את ההוכחה לכך, שעיתונות איכותית אינה בהכרח קשורה לעיתונות המודפסת, מספקים דוגמאות כגון theeuropean.de . 

מקור: עובדות על גרמניה  

נוף העיתונות

Zeitungskiosk

מועצת העיתונות הגרמנית

כגוף פיקוח עצמי וולונטרי של העיתונות, עוסקת מועצת העיתונות הגרמנית באופן עקרוני ביישום שתי מטרות גדולות: עבודה ציבורית למען חופש העיתונות בגרמניה והטיפול בתלונות מצד ציבור הקוראים. המועצה גם מנסחת את העקרונות העיתונאיים (חוקי אתיקה עיתונאית) ופועלת לסילוק אי סדרים באמצעי התקשורת.

www.presserat.info