מאמר מאת שר החוץ שטיינמאייר בעיתון הארץ

30 ספטמבר 2016

Shimon Peres und Frank-Walter Steinmeier הגדלה (© Photothek.net)

העולם מתכנס בירושלים כדי להיפרד מאחד מיחידי הסגולה של ימינו. אנו מתאבלים יחד עם ישראל, מדינת הניצולים, ששמעון פרס היה שותף בהקמתה, שאותה שירת בגאווה, ועליה הטביע את חותמו במילים ובמעשים. גרמניה מתאבלת על חבר ובן ברית מוערך ונאמן, ומרכינה את ראשה בפני מפעל חייו בהכרת תודה גדולה ובכבוד רב.
שמעון פרס היה שותף בכינון החברות הייחודית שצמחה בין ישראל וגרמניה, מתוך הרצון העז לשלב בין עבר ועתיד. בשנת 1986 היה פרס ראש הממשלה הישראלי הראשון שביקר בברלין המחולקת דאז – וכפי שאמר - עיר המעוררת זיכרונות רבים והן תקוות רבות. הוא צדק: רק עשורים מעטים מאוחר יותר נהנה הנוער הישראלי מכל מה שיש לברלין הססגונית להציע, כאילו היה זה דבר מובן מאליו.
העובדה שהצלחנו למצוא אחד את השני, מבעד לחשיכה, מהווה עבורנו הגרמנים נס של ממש. בשנת 2010 אמר שמעון פרס בפני הבונדסטאג הגרמני: "את הגשר מעל התהום בנו בידיים דואבות וכתפיים שנשאו בקושי את משקל הזיכרון שהוטל עליהן, והוא עומד על יסודות מוסריים איתנים". ואכן כן: הדור של היום מביט בענווה על גדולתו האנושית והמדינית של שמעון פרס ובני דורו.
שמעון פרס היה סבור שיש לחלום את העתיד – ולאו דווקא מפני שזאת מטרה נעלה. למקד תמיד את המבט לעבר "אופק התקווה" –  זאת הייתה עבורו לא פחות ממחויבות מובהקת. אולי משום שהמבט לאחור מחדד את הראיה לקדימה שאף שמעון פרס לעתיד של קדמה משותפת, של הצלחה וחירות עבור צעירי ישראל והאזור.
מתוך האמונה העמוקה שניתן לשנות את מהלך ההיסטוריה נלחם שמעון פרס על מנת להתגבר על עימותים ועוינות. הוא פעל ללא לאות כדי – כמו שהגדיר זאת- שביום מהימים תוכל המדינה היהודית -  ישראל - לחיות לצד מדינה ערבית – פלסטין - בידידות ושיתוף פעולה, גם מתוך האמונה שהשלום "לא צומח בהכרח מאהבה, אלא מתוך נחיצות". הוא הניח את היסודות להסדר ישראלי-פלסטיני ולעתיד משותף ושליו עבור ישראל ושכנותיה – ונשאר נאמן למטרה זו עד יומו האחרון. מבחינתו מעולם לא היה מדובר במשאלות או חלומות באספמיה. הוא רצה למצוא דרכים אמתיות.
אני, בדיוק כמו רבים אחרים שמתכנסים בירושלים או מתאבלים מרחוק יחד עם העם בישראל, הערצתי את החזון ואת האומץ של שמעון פרס. הוא היה אדם דגול, מפעל חייו מהווה עבורנו מופת וציווי. הוא יחסר לכולנו עד מאד.

© www.auswaertiges-amt.de