מרקל: בריאות גלובלית הינה משמעותית ביותר

20/02/2017

וידאו פודקאסט של הקנצלרית מס' Bei der Sommerpressekonferenz stand die Flüchtlingsthematik im Mittelpunkt. הגדלה (© Bundesregierung/Schacht) 06/2017
18 בפברואר 2017

את השאלות לקנצלרית הציג קורנליוס רוהדה, דוקטורנט במכון לוירולוגיה של אוניברסיטת פיליפס בעיר מרבורג.

קורנליוס רוהדה:
גברתי הקנצלרית, את הזמנת לפורום גרמניה הבינלאומי השלישי שייערך בשבוע הבא. הנושא הפעם יהיה בריאות גלובלית. הגלובליזציה מאפשרת לחצות מרחקים וגבולות ביתר קלות. הדבר היה נכון גם לגבי המחלה הטרופית אבולה, שפגעה בשנים האחרונות באלפי אנשים בעולם. אולם בהתחלה לעיתים קרובות נאלצו ארגוני סיוע כגון "רופאים ללא גבולות" להסתדר בכוחות עצמם. האם הבירוקרטיה הגרמנית כאן מסורבלת מידיי, כדי להבטיח סיוע בינלאומי מהיר? ומה יכול לתרום פורום גרמניה?

הקנצלרית מרקל:
כן, קודם כל אני שמחה שפורום גרמניה שב ומתארח. זאת הפעם השלישית שאנו נפגשים והפעם העלנו גם את נושא הבריאות לסדר היום. אכן, כשמחלת האבולה הופיעה, הקהילה הבינלאומית – כולל גרמניה – לא הגיבה מספיק מהר ו"רופאים ללא גבולות" ואחרים חשו מאוד בודדים במערכה. ולכן אני רוצה לחזור ולהדגיש את גודל תרומתם באותם ימים. אחרי זה עשינו חושבים בזריזות: מה אפשר לעשות? אילו לקחים ניתן להפיק ממשבר האבולה הזה? לאחר מכן, בשנת 2016, הצגתי תכנית בת שש נקודות והשקנו יוזמה באו"ם שהציבה את הנושא "לקחים שהופקו מאבולה"  על סדר היום, וכעת ננקטו צעדים. אני נסעתי בעצמי לארגון הבריאות העולמי בג'נבה, פעלתי שם כדי שיהיו לנו תכניות טובות יותר למקרי מגפות – פנדמיות. והשנה נקיים פגישת שרי בריאות במפגש ה- 20-G , לפני שיפגשו ראשי הממשלות וראשי המדינות. במפגש הבריאות הזה גם תתקיים הדמיה: איך ניתן יהיה להגיב מהר יותר בעתיד – החל מהידיעה על התפרצות מגפה ועד להעמדת סיוע בינלאומי, יחד עם ארגון הבריאות העולמי, יחד עם הבנק העולמי, יחד עם האומות המאוחדות; כך שאני מקווה שנהיה ערוכים טוב יותר בעתיד.

מחלות טרופיות זנוחות בדרך כלל חולקות דבר אחד: אין חיסונים נגדם. אחת הסיבות לכך היא, שהן בדרך כלל מופיעות במדינות, בהן האוכלוסייה לא יכולה להרשות לעצמה תרופות יקרות. לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי העניין נוגע לכמיליארד בני אדם ברחבי העולם. מה ביכולתך לעשות, כדי שחברות ישקיעו בחומרי חיסון מסוג זה והיכן יש כאן יתרון עבורנו, הגרמנים?

כבר העלנו את הנושא הזה לסדר היום במפגש ה- 7-G  באלמאו, כמו שכל הנושא של "בריאות גלובלית" – לדעתי – בעל חשיבות עליונה ביותר. במטרות לפיתוח לשנת 2030 יש לנו יעד שאפתני ביותר, שכל אזרח בעולם – לא משנה מה גילו – יהיה זכאי לטיפול רפואי. ואז אנחנו כמובן מגיעים למדינות העניות יותר, בהן לא ניתן לטפל כראוי בדיוק אותן מחלות טרופיות. יחד עם ה- 7-G  השקנו יוזמת מחקר כדי לסייע לחברות, לפתח חומרי חיסון כאלה. ואנו נמשיך לפעול בעניין זה בהחלטיות. אני גם אבדוק במסגרת נשיאות ה- 20-G אם נצליח לגייס עוד שותפים שיצטרפו אלינו למאבק הזה. את זה הרי ראינו עם הפליטים, אנו הגרמנים, תמיד מעוניינים שאנשים יהיו מסוגלים לחיות באופן סביר וטוב במקומות אחרים, כדי להילחם בסיבות לבריחה. ומבחינתי, אספקת שירותי בריאות כמובן נכללת בתחום הזה.

לצד המחלות הטרופיות, גם המחלות הזיהומיות שבות ותופסות מקום בכותרות. הסיבה לכך טמונה בעמידות נגד אנטיביוטיקה. אפילו סוג אנטיביוטיקה המשמש כמוצא אחרון כבר לא מראה תוצאות. האם הייתה פה תחושת ביטחון מופרזת, כאילו הכל בשליטה והאם פספסו בגרמניה, שפעם נחשבה "בית המרקחת של העולם", את ההזדמנות, לפתח בעוד מועד אנטיביוטיקה חדשה באמצעות קידום ממוקד?

טרם התחלת כהונתנו כנשיאת ה- 7-G  שוחחתי באופן אינטנסיבי גם עם חברות תרופות על נושא הפיתוח של אנטיביוטיקה חדשה. כך למדתי שפיתוח אנטיביוטיקה חדשה הינו תהליך מסובך ביותר: שלפעמים יש ממצאים שמתגלים במקרה, אבל שצריך להתנהל בזהירות מרבית עם כל אנטיביוטיקה העומדת לרשותנו, על מנת למנוע היווצרות מהירה מידיי של עמידות. וכך אנו מגיעים לנקודה השנייה: לקיחת אנטיביוטיקה על פי ההוראות, לא ליטול אנטיביוטיקה לעיתים קרובות מידיי וגישה הקרויה "נקודת מוצא אחידה לאדם ולבעלי החיים". ידוע לנו שבחקלאות במיוחד עדיין ניתנים אנטיביוטיקה בכמות משמעותית בכמה מדינות בעולם, ואלה שוב מגיעים אל האדם. ולכן בגרמניה אנו עוסקים כרגע במיגור מוקדי הסיכון האלה ובהבאת העניין לנגד עינינו: צריכים להיות מודעים לכך שהאנטיביוטיקה הינם גילוי גדול מאוד – בכל פעם – ולכן מותר להתנהל איתם רק באופן מקצועי.

במדינות מתפתחות רבות אין אספקת שירותי רפואה על פני כל השטח. את רוצה לטפל בנושא הבעייתי הזה ולמצוא מענה באמצעות טכנולוגיות  תקשורת ומידע מודרניות ולתרום כך את חלקך לבריאות הגלובלית. מה יכולה לעשות הרפובליקה הפדראלית של גרמניה באופן מעשי, על מנת להשתתף בעשייה בעזרת תפיסת "בריאות אלקטרונית" בזאת?

אנחנו בצד הגרמני יכולים קודם כל כמובן להוות דוגמה. עכשיו התחלנו בחקיקת חוק כזה – למען דיגיטליזציה בשירותי הבריאות. אני חושבת שזה יכול להיות מרחיק לכת; בכך אנו יכולים לשמש דוגמה למדינות אחרות. מצד אחד מדובר כאן בניצול ההזדמנות הטמונה בדיגיטליזציה, כלומר להשתמש בנתונים הקשורים לבריאות גם כדי לזהות למשל תבניות – באופן אנונימי – ולפתח מוצרים חדשים. מצד שני, בריאות הינה תחום רגיש מאוד מבחינת שמירת פרטיות. כאן צריך למצוא בכל פעם את האיזון המתאים. אנו יודעים שבטיפול בסכנות עולמיות והמצב בתחום הבריאות, בטח נוכל להשתמש בדיגיטליזציה בצורה טובה – וכך ייווצרו הזדמנויות וישתפרו הסיכויים עבור אנשים באפריקה, שגם בדרך כלל כמעט ואין להם גישה למידע. ולכן אני בדעה: אנחנו צריכים להעדיף את ראיית ההזדמנויות בדיגיטליזציה על פני הסיכונים. עם זאת, אנחנו כמובן צריכים להתייחס גם לשאלות על שמירת הפרטיות באופן אינטנסיבי.


כאן - הקישורית לפודקאסט של הקנצלרית (בגרמנית)
https://www.bundeskanzlerin.de/Webs/BKin/DE/Mediathek/Einstieg/mediathek_einstieg_podcasts_node.html;jsessionid=57725E05B0CEDACC6B928A29625857C3.s3t1?id=2118376

© לשכת הקנצלרית